אבחון פסיכודידקטיאבחון פסיכודידקטי

לעיתים ההורים מבחינים שילדם מתקשה בקריאה, כתיבה, חשבון או נראה חסר שקט ולא מרוכז. פעמים אחרות, המחנכת מבית הספר או היועצת ממליצה לקחת את הילד לאבחון לקויות למידה, אבחון הפרעת קשב וריכוז או אבחון פסיכודידקטי. לעיתים קרובות ההורים נותרים חרדים ומבולבלים. איך מאבחנים לקות למידה? מה ההבדל בין אבחון פסיכולוגי לדידקטי? במה האבחון יכול לסייע? ומתי כדאי לפנות לאבחון?

מהי לקות למידה?

לקות למידה היא הפרעה נוירולוגית הבאה לידי ביטוי בקשיים לימודיים. ילד עם לקות למידה יגלה קושי בתחום הקריאה, הכתיבה, החשבון, הקשב, או/ו הדיבור. לקויות למידה יכולות להתגלות לאורך מעגל החיים. על-פי רוב, עולה חשד ללקות כשהילד מגלה קושי במטלות לימודיות למרות שהאינטליגנציה שלו תקינה (כלומר ממוצעת ומעלה), ואין לו שום לקות חושית, כמו ראייה או שמיעה, שיכולה להסביר את הקושי.

ההגדרה המקובלת לצורך קביעת אבחנה של לקות למידה:  "אדם מאובחן עם לקות למידה כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו, ובעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום-יום אחרות הדורשות מיומנויות קריאה, חשבון או כתיבה".

לפיכך, תלמידים עם לקויות למידה יוגדרו ככאלה כאשר יתקיימו שני התנאים הבאים:

  1. קיים פער משמעותי ומתמשך בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כיתתו.
  2. קיים פער משמעותי בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישוריו האינטלקטואליים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים.

כיום ידוע שלקויות למידה משפיעות על ההתפתחות והתפקוד בתחומי חיים נוספים של הילד, מעבר לתחומי הלמידה.  מעבר לקשיים הלימודיים הרי שילדים בעלי לקויות למידה נמצאים ברמת סיכון גבוהה למגוון קשיים רגשיים כגון: דכאון, חרדה, בעיות התנהגות, קשיים חברתיים ודימוי עצמי נמוך. מסיבה זו, חשוב להשקיע בתהליך אבחון וטיפול נכון.

מהו אבחון פסיכודידקטי?

אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון הבוחן את מקורם של קשיים בתחום הלמידה ואת הקשר שלהם למצב הפסיכולוגי של התלמיד. בהתאם לכך, האבחון הפסיכודידקטי משלב שני סוגי אבחונים שונים: אבחון דידקטי שתפקידו לאתר ולסווג לקויות למידה אצל הילד ואבחון פסיכולוגי שתפקידו להעריך את היכולות הקוגנטיביות לצד הקשיים ולאתר את הקשיים הרגשיים אצל הילד.

האבחון הדידקטי בוחן את מנגנוני הלמידה, תפקודי שפה, תפיסה חזותית, תפקודי זיכרון וכן, קיימת הערכה של תפקודי קשב וריכוז ופונקציות ניהוליות. חלק זה של האבחון בוחן האם קיימת לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז.

האבחון הפסיכולוגי כולל הערכה של התחום הקוגינטיבי (שכלי) והתחום הרגשי. בתחום הקוגניטיבי מתבצעת הערכה של האינטליגנציה. בתחום הרגשי נעשית הערכה של הכוחות והקשיים, היכולות החברתיות, התפיסת העצמית, תפיסת המציאות ועוד.

בעוד שאבחון דידקטי רשאית לעשות מאבחנ/ת דידקטית, את האבחון הפסיכולוגי או הפסיכודידקטי רשאים לעשות פסיכולוג או פסיכולוגית בלבד.

במה אבחון פסיכודידקטי יכול לסייע?

זיהוי תחומי חוזק וקושי ובניית תוכנית התערבות

האבחון יכול לסייע בהתאמת דרכי הוראה וכן, דרכי היבחנות, בעת הצורך, בזיהוי קשיים רגשיים ומוקדים לטיפול פסיכולוגי, בהכוונה לטיפולים פרא-רפואיים שדרושים, בהכוונה לכיתה או למסגרת חינוכית מתאימה. אך יותר מכל, אני מאמינה, כי האבחון יכול לסייע לילד ולמשפחתו להבין את הקשיים הקיימים באופן טוב יותר, לשנות את דרך ההתייחסות וההתמודדות עם הקשיים וכפועל יוצא, לשפר גם את היחסים עם הילד ואת החוויה שלהם כהורים.

יציאה ממעגל שלילי

פעמים רבות הילד והוריו מגיעים לאבחון מתוך חוויה קשה של נחיתות, ודחייה. הצוות החינוכי "מתלונן" על-כך שהילד מפריע, לא מקשיב, חסר מוטיבציה. ההורים עייפים מהמאמבקים סביב נושא הלימודים שמתקיימים בבית. הילד עצמו חווה את אי עמידתו בציפיותיו של סביבתו ממנו ככישלון, באופן שמביא לדימוי עצמי שלילי. פעמים רבות הילד חש לא מובן וחווה את סביבתו כביקורתית ועוינת, באופן שמעורר תחושת תסכול. על-פי רוב, דפוסי ההתמודדות של ילדים עם לקויות למידה נעים בין החצנת התסכול על-ידי כעס כלפי הסביבה לבין הכוונת הרגשות הקשים פנימה, באופן שמתבטא בהסתגרות והימנעות. כך, למעשה, נוצר מעגל רגשי שלילי שגורם להחרפת הקשיים.תהליך האבחון הפסיכודידקטי, במידה ונעשה באופן נכון ורגיש לילד ולמשפחתו, יכול לסייע לצאת מהמעגל השלילי.

התגייסות להתמודדות משותפת

לצד הכאב הכרוך בקבלת אבחנה של "לקות למידה", קיימת גם הקלה שמקורה במתן אישור לכך שלילד יש קשיים אובייקטיביים. הדבר מסייע לילד ולהוריו לשנות את התפיסה של הילד מ"עצלן" או "טיפש" (כאמור, לקות למידה אינה קשורה לרמת האינטליגנציה). הכרה זו בקשיים, אין משמעותה כניעה להם. תהליך האבחון והמלצותיו, מסייעים למשפחה ולילד להתגייס להתמודדות משותפת אל מול לקות הלמידה. תפיסה זו, של "כולנו ביחד כנגד הלקות", תחת "בית הספר נגד הילד וההורים" או "ההורים נגד הילד", מאפשרת שינוי ביחס הסביבה אל הילד ושל הילד אל עצמו. כך, סביבת הילד, מתעצבת מחדש, באופן שמותאם לכוחותיו של הילד, כמו גם לקשייו, ומאפשרת לילד לחוות הצלחה. כמובן שחוויות ההצלחה מספקות ומתגמלות עבור הילד והוריו, באופן שמגייס מוטיבציה להמשך התמודדות. כך למעשה, התאפשרה יציאה מהמעגל השלילי ואף התחיל מעגל חיובי.

אולי יעניין אותך לקרוא גם על איך לדעת אם לילד שלך יש הפרעת קשב וריכוז?

 

 

 

 

 

 

 

 

@ כל הזכויות שמורות לגל סגל  פסיכולוגית בתל אביב   נייד: 054-5501582    דוא"ל: segalgal123@gmail.com

Terms of Use: The photo above is licensed under a CC BY-ND 2.0. It is attributed to Anders Ruff Custom Designs